לשם נ' ליבו נכסים והשקעות בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון.

לטענת המבקש, ביום 21.11.12 ביהמ"ש השלום פטר אותו מאגרה ומערבון. לדידו, סיכויי הערעור גבוהים שכן מדובר באי חישוב פשוט. לטענתו, ביהמ"ש המחוזי בתיק זה כבר ציין שסיכויי הערעור קיימים ועיכב את הליכי מכירת דירות עד לאחר הגשת תגובת המשיבה. לטענתו, גם אם חלילה יידחה ערעורו, ניתן יהיה להיפרע ממנו ע"י הוספת הסכום שייפסק לחוב בהוצאה לפועל. המבקש צירף החלטה מטעם ההוצל"פ מיום 7.6.06 לפיה נקבע שהוא חייב מוגבל באמצעים, לטענתו, מצבו לא השתנה עד היום.

לטענת המשיבה, המבקש לא שילם בעבר הוצאות שנפסקו נגדו, בהליך הערעור על החלטת רשם ההוצל"פ, והואיל ולא הפקיד ערבון, לא ניתן היה לגבותן ממנו. לטענתה, אף שקיים משכון לטובתה הרי שיתרת חובו של המבקש עולה על הסכומים הצפויים מהמימוש. לדבריה, למבקש הכנסות משכירות, בגין 2 דירות המשועבדות לה, בסך של 8,000 ₪ בחודש. המשיבה טוענת שהמבקש ניסה להסתיר את הכנסותיו עת רשם בחוזה השכירות, שהמשכיר הנו אדם אחר, כשעיון במכתב מטעם המבקש מיום 3.4.13 מעלה שהוא הודה שדמי השכירות שולמו לו. לטענתה, המבקש מיטיב להבריח נכסיו בדרכים לא חוקיות, במטרה להתחמק מתשלום חובותיו. לדידה, סיכויי ערעורו אפסיים.

המבקש טוען בתגובה, שהמשיבה לא צירפה תצהיר לאימות טענותיה העובדתיות ולכן יש למחוק תגובתה. לטענתו, המשיבה נוקטת בספקולציות של ערך חוב מול ערך הנכסים, וזאת בהעדר חוו"ד שמאית. המבקש טוען שלפני כשנה, המחה את זכותו לאדם אחר, ששילם שכ"ד לילדים שלו וקיבל את הזכות להשכיר את הדירה תוך לקיחת סיכון ברור מראש שהדיירים יכולים להיות מפונים, לדבריו, היה בדבר יותר גמ"ח מעסקה כלכלית. לטענתו, הכנסותיו מהדירות האחרות הולכות כל השנים להשבת דמי קדימה לקונים שנאלצו לבטל את רכישת הדירות בשל סירוב המשיבה לשחרר את הדירות. לטענתו, סיכויי ערעורו הוכרעו כגבוהים, עת קבע ביהמ"ש המחוזי בתיק על מתן עיכוב להליכי פינוי של שלוש מארבע יחידות. המבקש ציין שהתייתם מאביו לאחר חמש שנים בהם היה במצב סיעודי מלא, דבר שכילה את חסכונותיו, וכן ציין שאמו בקושי שורדת כלכלית. לדבריו, אין בידיו לשלם את האגרה או הערבון, וכי דחיית הבקשה תפגע בו ובמשפחתו.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

לעניין הפטור מאגרה

מעיון בהחלטה שצירף המבקש מיום 21.11.12 מטעם ביהמ"ש השלום בירושלים (אצל כב' הרשם אורי פוני) עולה כי קיימת למבקש ראייה לכאורה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה כקבוע בסעיף 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. לאור האמור, ולאור העובדה שבנסיבות העניין נראה לביהמ"ש שההליך מגלה עילה, הנני פוטר את המבקש מתשלום האגרה.

לעניין הפטור מערבון

הפסיקה קבעה בבש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383 כדלקמן:

"מלשון התקנה ניכר ומשתמע, כי קיים שוני משמעותי ומהותי בשיקולים שצריכים להנחות את הרשם בבואו להחליט על דבר הפטור, בין אלה אשר די בהם לפטור מתשלום אגרה לבין אלה הצריכים להתקיים כדי לפטור מהפקדת עירבון. שהרי הפטור מאגרה הוא, בראש ובראשונה, עניין שבין המערער, המבקש לפתוח לפניו את שערי ערכאת הערעור ולאפשר לו לנצל את זכותו לערער בלא לשלם את האגרה, לבין המדינה. ההקלה הניתנת למערער במקרה כזה, אם ניתנת, היא מצד המדינה, המוותרת בשלב זה על האגרה שהיא זכאית לה. המשיבים בערעור, ככאלה, אינם יכולים לקבול על פגיעה בהם או על נזק העשוי להיגרם להם, אך ורק משום שנהגו עם המערער לפנים משורת הדין ואיפשרו לו הגשת הערעור בטרם תשלום האגרה. שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת עירבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה, לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת עירבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת עירבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים."

התרשמתי מחששה של המשיבה מכך שהמבקש לא ישלם הוצאותיה במידה ובקשתו לרשות ערעור תידחה. המבקש לא סתר את טענת המשיבה, שציינה כי בעבר נפסקו נגד המבקש הוצאות אולם לא עלה בידן לגבותן ממנו היות ולא הופקד ערבון, אלא טען שיש לדחות את תגובתה, שכן לא צירפה תצהיר התומך בטענותיה. למעלה מן הצורך, אציין שהמבקש עצמו, לא צירף תצהיר לבקשותיו ולתגובותיו כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכן לא התייחס לניסיונותיו לגייס את סכום הערבון באמצעות חוג קרוביו, כנדרש בפסיקה. יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מהות ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים וסיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל, ובשים לב לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, נחה דעתי, כי יש להפחית את גובה הערבון בהליך זה, ולהעמידו על סך של 5500 ₪.

הערבון יופקד, אפוא, בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הבר"ע תימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, י"ז סיון תשע"ג, 26 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: